מי תרצה אותי?

מי תרצה אותי?
למה שמישהו ירצה אותי בכלל?
איך אוכל לדבר איתה?
איך אוכל לתקשר עם המשפחה שלו?
אולי זה יקרה גם לילדים שלי בעתיד?

אלו רק שאלות התחלתיות איתם הייתי צריך להתמודד כל חיי

להתמודד זה אומר לחשוב על כל סיטואציה אפשרית, להפליג במחוזות הדמיון שלי... מה יקרה כשתהיה לי בת זוג, איך היא תקבל אותי? מה היא תחשוב עליי? אולי זה יפריע לה?

בתור אדם שגמגם עד לפני 6 שנים, הייתי צריך להתמודד ולחשוב על אותן שאלות שהטרידו אותי וממש ניהלו אותי בחיים.

במבט לאחור, בתור אחד שנמצא בזוגיות עם אישה שהיא לא מגמגמת, אני יכול לומר שברגע שמגיע הבן האדם הנכון עבורך, זה לא משנה אם תגמגם או לא. הוא יקבל אותך איך שאתה, בצורה הכי טבעית והכי טובה שיכולה להיות.

מרבית הבעיות שאנחנו יוצרים לעצמנו, מקורן בדמיון וזה לא רק קשור למגמגמים. זה משותף לכולנו (גם לא מגמגמים). ככל שהדמיון שלנו מפותח יותר, כך זה ייצור אצלנו תהיות בלתי מוסברות וכל הזמן נחשוב מה יקרה אם יהיה כך או אחרת.

אז במקום לדמיין ולנחש מה יהיה צריך פשוט לקפוץ למים ולעשות את הפעולה ואחר כך במציאות כשהגשר יהיה לפנינו, רק אז לחצות אותו

תזכרו שאנחנו בעצמנו יכולים לנהל את הגמגום ולא הוא אותנו.

יש דרכים יעילות לנצל את כוחו של הדמיון המופלא שלנו לטובתנו האישית ולא לפחד מראש להיכנס לזוגיות או לאבד תקווה.

מאמרים נוספים שיכולים לעניין אותך

גמגום והחלפת מילים

מי תרצה אותי?

האם לספר לה או לא?

גמגום והצגה עצמית