בחזרה לעתיד

חלק ד

מי זה האדם שמכיר בחורות באינטרנט…
בטח הוא יצור ….
ואז התמונה ירדה במלואה ולהפתעתן הרבה, בעיקר של ורד נראיתי לה די חמוד .
אחרי שעברתי ועדת סינון וביקורת אז ביקשתי את התמונה שלה ומכיוון שלא היה לה מחשב ולא סורק (אז בזמנו זה היה סיפור להשיג) אז היא היתה חייבת ללכת לסרוק במקום אחר. מה שלא ידעתי שיעברו שבועיים עד שהתמונה המיוחלת שלה תגיע…
התכתבנו קצת והבנתי שאני חייב לדבר איתה, בגלל כל מיני דברים שהיא אמרה, היא נשמעה לי חמודה מאוד.
ביקשתי את המספר טלפון והתקשרתי אליה …. ואני בהתרגשות עצומה …
אומר לעצמי, למה נכנסת עדי? בטח עוד פעם תגמגם (אלו מחשבות אופייניות למישהו מגמגם) ואז החלטתי בסוף שאני מתקשר.
התקשרתי אליה, נשמעו שלושה צלצולים עד שענתה. הלב שלי דפק… מעניין איך היא תגיב שתשמע אותי מדבר?
ואנחנו מדברים ומדברים עוד ועוד ועוד ופתאום אני שם לב שדיברנו כ-4 שעות, סיפרתי לה את הכל כולל הכל. אני כאדם ישיר שלא מסתיר כלום, גם אמרתי לה את המשפט הבא שלא נהוג לומר אותו ובטוח שלא בשיחה הראשונה… "תשמעי ורד, לפי מה שדיברנו יש לך אופי מדהים, בדיוק מה שאני מחפש … אם התמונה שתשלחי תהיה סבבה ויהיה קליק בפגישה, מבחינתי אני מתחתן איתך".
רק יש לי שאלה אחת…
מה השאלה?
הגמגום לא מפריע לך?
לא…
מה… באמת?
כן…
ואז חשבתי לעצמי… כמה פעמים אני מחמיר עם עצמי ושופט את עצמי?
כמה פעמים האמנתי שמכיוון שהגמגום מבחינתי הפריע לי מאוד וזה כל עולמי הוא בטח מפריע לאחרים.
כל המיקוד והפוקוס שלי היה עליו, אך למעשה
השופט העיקרי של הגמגום היה אני בלבד ולאחרים כלל לא היה אכפת.
מישהי שהיא מאמינה שהיא לא יפה, גם אם כל העולם יגידו לה שהיא יפהפייה זה לא יעזור, כי מה שחשוב מה שהיא מאמינה בתוכה, אך זאת רק אמונה ואמונה ניתן לשנות.


מאמרים נוספים שיכולים לעניין אותך

גמגום והחלפת מילים

מי תרצה אותי?

האם לספר לה או לא?

גמגום והצגה עצמית